רפואה סינית- יין יאנג

יין יאנג

זוהי התפישה החשובה והיסודית ביותר להבנת רפואה סינית.
ייו ויאנג נובעים מתיאוריה קדומה יותר הקרויה דאואיזם או טאואיזם שאותה הגה Lao Zi - מגדולי הפילוסופים הסינים.
תיאורית הדאו טוענת שבהתחלה לא היה כלום ( לא חומר ולא אנרגיה ) וממצב זה של ה"אין" התפתח ה-"יש" ( מקור העולם ). אם התבלבלתם , לא נורא, רבים לפניכם עדיין מנסים להבין תיאוריה זו ( תורת הזן).
יין יאנג התפתחו מצפייה בטבע על כל היבטיו ומהמסקנה הבלתי נמנעת שהכל מחולק לזוגות של ניגודים התלויים זה בזה ,משלימים אחד את השני ומחזוריים.
לדוגמא: אור וחושך הם ניגודים, עם זאת יום הופך בהדרגה ללילה ולהיפך, ובאופן כללי לא ניתן להבין את הלילה מבלי לדעת מה זה יום.
משמעות הסמל של המילה יין בסינית היא: הצד המוצל של הגבעה, ומסמלת תכונות כגון: חושך, קור, רוך, אנרגיה נשית, אדמה, פסיביות, פוטנציאל, צד קדמי, בפנים, דם וכן הלאה.
בניגוד לסמל היין , סמל היאנג שמשמעותו הצד המואר של הגבעה, מאופיין ע"י: אור, חום, שמיים, אנרגיה זכרית, קושי, אקטיביות, בחוץ, צד אחורי ואנרגיה ( Qi). דוגמה נוספת: זרע באדמה במהותו הוא ייני ( פסיבי, פוטנציאל צמיחה, קור, חושך) ברגע שהוא מתחיל לנבוט הוא נהפך ליאנגי ( אקטיביות, אור , אנרגיה) ובזמן הנבילה חוזר למצב ייני ובכך משלים את מחזורו.
ביטויים של יין – יאנג בגוף האדם
אדם שמתלונן על חום, הזעות, חוסר שקט ועצבנות, נאמר עליו שהוא טיפוס יאנגי, בניגוד לדפוסי מחלה של: חיוורון, חולשה, קור שיצביעו על טיפוס ייני.
אצל אדם בריא האנרגיות היניות והיאנגיות מאוזנות. לרוב , בעודף יאנג נראה תלונות של חוסר ביין ולהיפך.מצב זה שכיח מאד בקרב נשים בתקופת גיל המעבר שיש להן חוסר ביין ולכן נוצרת תחושה מדומה של עודף ביאנג הבאה בצורת: גלי חום, הזעות, הפרעות שינה וחוסר שקט.
האיברים בגוף האדם מחולקים ליין ויאנג, למשל: הכבד, הלב והטחול הם איברים יינים ואילו הקיבה, המעי הדק וכיס המרה הם איברים יאנגים.

רפואה סינית - צ'י

המושג הבסיסי ביותר, משמעותו כוח החיים/ אנרגיית החיים. כל דבר ביקום מורכב מצ'י וההתבטאות יכולה להיות בצורה מרוכזת ( חומר ) או בצורה דלילה ( אנרגיה ).
אנרגיית היין בוקעת מהאדמה ושואפת להתאחד עם היאנג למעלה, כנ"ל האנרגיה היאנגית יורדת מהשמיים לכיוון האדמה. יחסי הגומלין האלו גורמים לצ'י לזרום.
בגוף האדם יש סוגי צ'י רבים לדוגמה: גוצ'י – זוהי אנרגיית המזון הנוצרת בקיבה. קונג צ'י – אנרגיה מהאוויר וכן הלאה.
תפקידי הצ'י :

• חימום הגוף.
• הזנת הגוף והגנה בפני חדירת פתוגנים ( מחלות).
• אחראי על כל התהליכים המתרחשים בגוף: עיכול, נשימה, הפרשות וכו'.
• שומר על צורת הגוף הגישמי.

אפשר לומר שכל היבט פיזי ונפשי קשורים למצב הצ'י.בחוסר צ'י האדם יהיה חלש, תחושות קור, מצב רוח שפוף, נטייה להשמנה ולהידבק במחלות.

אדם בעל צ'י חזק יהיה בריא, שמח , חזק ועמיד בפני מחלות. כאשר זרימת הצ'י נפגמת יהיו כאבים, בצקות , עצבנות וכאבי בטן.
לכל איבר בגוף יש תנועת אנרגיה לכיוון מסויים, למשל: תנועת האנרגיה של הטחול מופנית מעלה ושל הקיבה מטה, אם עקב מחלה כלשהי יופר האיזון האנרגטי אז יהיו תופעות שמכונות - צ'י מורד ( שהאנרגיה זורמת נגד הכיוון הטבעי ), כגון: שלשול, עצירות, בחילות, צניחת איברים ( קילה ) ועוד.

נהוג לחלק את הצ'י לאנרגיה מולדת ולאנרגיה נרכשת. האנרגיה המולדת מכונה ג'ינג זהו המטען הגנטי שאנו מקבלים מההורים, למעשה זה הפוטנציאל שלנו לחיים.האנרגיה הנרכשת נוצרת מהמזון, מהאוויר ומהג'ינג. זוהי האנרגייה הזמינה לפעילות היומיומית של הגוף.
הסמל של הצ'י הוא האורז והאדים של הבישול שלו –האורז מסמל משהו בסיסי וחיוני לקיום ( יין ) והאדים מסמלים תהליך של שינוי, הפיכה של משהו לדבר אחר, אנרגיה ( יאנג ).


רפואה סינית - מרידיאנים

הצ'י זורם במרידיאנים הפזורים לאורך הגוף, הם ערוצי אנרגייה ועליהם מפוזרות נקודות הדיקור.
הגוף מרושת במערכת מרידיאנים סבוכה מאוד הבנויה בעיקר מ:

12 מרידיאנים ראשיים – עפ"י רפואה סינית, בגוף האדם יש 12 איברים פנימיים (המחולקים לאיברים יינים:ריאה, טחול, לב, כליה, מעטפת הלב וכבד,ולאיברים יאנגים: מעי גס, קיבה, מעי דק,שלפוחית השתן, מחמם משולש,וכיס מרה ) , לכל אחד מהאיברים האלו שייך מרידיאן שתפקידו לספק את האנרגיה הייעודית של האיבר לגוף ולקשר בין כל האיברים.

8 המרידיאנים המיוחדים - מהווים מאגר של אנרגייה ודם לשעת חירום, מסייעים בהגנת הגוף ומספקים קישורים נוספים מלבד במרידיאנים הראשיים.

המרדיאנים המסתעפים – דרך קישור נוספת בין האיברים היאנגים והיינים.
בנוסף קיימים ערוצים קטנטנים של דם ואנרגייה, המשלימים את מערכת המירדיאנים.

יין יאנג

רפואה סינית - חמשת היסודות

תיאורית חמשת היסודות התפתחה מתוך תצפיות על תהליכים בטבע.התצפיות הראו שיש קשרים פנימיים בין האלמנטים שבאים לידי ביטוי בגוף האדם.

האלמנטים ומאפיניהם:

אש- שמחה, כלי דם, לב/מעי דק, מר, קיץ, אדום,חום.
אדמה- אמפתיה, שרירים, טחול/קיבה, מתוק, סוף הקיץ, כתום, לחות.
מתכת- עצב, עור, ריאות/מעי גס, חריף, סתיו, לבן, יובש.
מים- פחד, עצמות, כליות/שלפוחית שתן, מלוח, חורף, שחור/כחול, קור.
עץ- כעס, גידים, כבד/כיס מרה, חמוץ, אביב, ירוק, רוח.

מחזור היצירה

כל יסוד תומך בזה שאחריו על פי הסדר הבא: אש, אדמה, מתכת, מים ועץ. לדוג': החום של האש מזין את האדמה, בתוך האדמה מצויים המתכות, מים בלי מתכות לא יהיו מזינים ומים משקים את העץ.
במונחים של רפואה סינית : אנרגיית הלב ( שייך לאלמנט האש ) תומכת בטחול ( אלמנט האדמה ), הטחול תומך בריאות וכך הלאה.

מחזור השליטה

כל יסוד מפקח על יסוד אחר בכדי לשמור על הגבולות החיוניים לתיפקודו. לדוג' : מים יכבו אש, אש תמיס מתכת, מתכת ( גרזן ) יגדע עץ פרא ,אדמה סופגת מים וכן הלאה.
במונחים של הרפואה הסינית : אנרגיית הלב תסייע לשלוט בריאות, אנרגיית הריאות תשלוט בכבד וכו'.
לשם המחשה: אדם עצבני ( אלמנט עץ, כבד ) סובל לעיתים קרובות משילשולים ( טחול, אלמנט אדמה ) משום שאנרגיית הכבד "פלשה" לטחול.

רפואה סינית - דם

רפואה סינית תופשת את מושג הדם באופן שונה לחלוטין מאשר הרפואה המערבית. הדם הנו ביטוי חומרי ונוזלי של הצ'י.
הדם מיוצר ע"י המזון והאוויר בשילוב תמיכת הכליות,הטחול, הריאות והלב.
תפקידי הדם:
• הזנה ולחלוח של האיברים, הרקמות, העור, השרירים והגידים – לדוג' אדם כחוש , חלש, עם יובש בעור וגידים רפויים או לא גמישים יאופיין כסובל מחוסר הזנה של הדם.
• משכן הנפש ( שן ) –הנפש שוכנת בדם וניזונה ממנה, כאשר הדם בחוסר הנפש לא תהיה רגועה ויהיו תופעות כגון: הפרעות שינה, חרדה, דיכאונות ועוד.

ליקויים בזרימת הדם יכולים להתבטא בכאבים חדים ודוקרים וחום בדם יבוא לידי ביטוי בדימומים ( טחורים ופיזורה ), תחושת חום וחוסר שקט.